מבוא
אחת ההגדרות המקצועיות לנוער בסיכון בישראל היא: נוער הנמצא במצבי סיכון, המובילים לסכנת נשירה ממסגרות הלימוד הפורמליות. בכל שנה, בממוצע, בין 5,000 ל-6,800 בני נוער נמצאים במצבי נשירה גלויה. מאז שנת 2020 – בעקבות התפרצות מגפת הקורונה, אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה המתמשכת – משרד החינוך מתריע ואף מטפל בכ-80,000 תלמידים הנמצאים בסכנת נשירה סמויה.
נוער בסיכון מתאפיין בהתנהגויות סיכון, אשר מהוות תוצאה של מגוון סיבות: נתונים דמוגרפיים, מצב סוציו-אקונומי, נסיבות חיים מורכבות, חוסר במעגלי תמיכה, קשיים בבית, במשפחה ובסביבה, שימוש בסמים ואלכוהול, פשיעה, חרדות, קשיי קשב ועוד.
מחקרים מראים כי נוער בסיכון מתמודד לעיתים קרובות עם מחשבות קוגניטיביות הרסניות, אשר מתבטאות במחשבות אוטומטיות שליליות ובעיוותי חשיבה המוגדרים בעיניהם כאמיתות. גישת LICBT (Low-Intensity Cognitive Behavioral Therapy) מציעה כלים מותאמים לאוכלוסייה זו, ומבוססת על עקרון היסוד: "מחשבה אינה עובדה". דפוסי החשיבה הבעייתיים מהווים מנגנון הגנה מול טראומות וחוויות קשות, אך עיוותי חשיבה כמו חשיבה דיכוטומית והכללה מחזקים מעגלי כישלון והרס עצמי (Beck, 2011).
רקע תאורטי
המחשבה היא תוצאה של עיבוד מידע ונתונים במוח, היוצר הבנות הקשורות לתהליכים מודעים ולא-מודעים. החשיבה מייצרת תפיסות עולם והבניות קוגניטיביות, המאפשרות התמודדות עם קבלת החלטות, הבנת העולם, ייצור תוכניות וקביעת מטרות. קיימים סוגי חשיבה שונים, תאוריות ומודלים מגוונים, והשפעות רבות על אופן החשיבה – גנטיקה, ביולוגיה, סביבה, חינוך, תרבות, דפוסי חשיבה ואמונות, רגשות ומוטיבציה.
דוגמה לכך ניתן לראות בדבריה של נערה בסיכון: "נשרתי מכל מקום אפשרי, הרגשתי בבית הספר הרגיל שלא רואים אותי! לא שומעים אותי! לא מאמינים בי! כאילו שאני לא קיימת!" דבריה הם ביטוי לכאב ולתסכול עמוק. השאלה המרכזית היא כיצד ניתן לרפא פצעים כה עמוקים, ואף להוביל לראייה חיובית ולתהליכי החלמה, צמיחה ויצירת מציאות חיים טובה יותר.
כלים טיפוליים ויישום מעשי
בניית קשר טיפולי (Setting)
בניית קשר טיפולי איתן היא מהמדדים המרכזיים להצלחת תהליך טיפולי. טיפול מבוסס על יחסי אמון, חום, אמפתיה, כנות ושגרות. התמודדות עם התנגדויות מתבצעת באמצעות פירוק מנשק, שימוש במשפטים המשמשים כעדות להקשבה לא שיפוטית, וחזרתיות על דברי המטופל. כמו כן, חשוב לשקף מחמאות, להעריך ולהעצים את המטופל באופן אותנטי על הישגים, תהליכים וחוזקות.
יומני מצב רוח וABC –
כלי מרכזי הוא יומן מצב רוח, המבוסס על שיטת ABC: ניתוח אירוע, מחשבה ורגש – כולל שיום רגשות, הפרדה בין רגשות למחשבות, זיהוי התנהגות ותגובות פיזיולוגיות. חשוב להדגיש כי רגשות אינן עובדות.
שאלות סוקראטיות מסייעות בזיהוי "מחשבות חמות" ובבחינת האם הן עובדה או מחשבה בלבד.
זיהוי עיוותי חשיבה ותשאול סוקראטי
מעבר לזיהוי עיוותי חשיבה על ידי יומן מצב רוח, מתבצע תהליך של תשאול סוקראטי המכוון לזיהוי אמונות יסוד. שלב זה מהווה נקודת מפנה בתהליך הטיפולי: המרחק שנוצר בין המטופל למחשבה הלא אדפטיבית יוצר מרחב ריפוי. המטופל לומד שאינו הבעיה, אלא מתבונן במחשבה מבחוץ כחלק מגילוי אמונות יסוד. עיוותי חשיבה נפוצים אצל נוער בסיכון כוללים תפיסה דיכוטומית (שחור-לבן), הכללה, קריאת מחשבות, ניבוי שלילי, מסננת שלילית, האשמה עצמית, שיח פנימי של "צריך/מוכרח" וראייה קטסטרופלית.
מעלית הזמן
כלי נוסף הוא "מעלית הזמן": שאלה המפנה את המטופל לדמיין היכן ירצה להיות בעוד חמש שנים מהיום.
גילוי אמונות יסוד – תשאול סוקראטי חץ אנכי
גילוי אמונות יסוד חבויות בחשיבה האוטומטית הוא שלב מהותי. לעיתים כרוך הדבר בתחושות קשות של עצב ואבל על אמונה ישנה כמו "אני לא אהובה", אך לעיתים גם בתובנה מוארת המאפשרת שינוי נרטיב פנימי. אמונות יסוד שליליות חוסמות את החופש האמיתי – החופש לבחור.
תיבת קרדיט
כלי נוסף הוא תיבת הקרדיט: תיעוד יומיומי של הצלחות קטנות וגדולות, ברמת מחשבות, פעולות והישגים. תיבת הקרדיט המוחשית משמשת כתזכורת פעילה בתרגול חשיבה חיובית ובבניית זהות חדשה.
אימוץ אמונת יסוד חדשה
תהליך טיפולי כולל גם אימוץ אמונת יסוד חדשה. לדוגמה, במקרה של נערה שזיהתה אמונה שהיא "לא ניתנת לאהבה" – האמונה בתהליך הטיפולי מתחלפת ל"אני אדם אהוב". אמונה כמו "אני חסרת אונים" יכולה להתחלף באמונה ש"יש לי שליטה על מרכיבים רבים בחיי".
מיינדפולנס ודמיון מודרך
במהלך הטיפול נעשה שימוש בתרגולי מיינדפולנס ודמיון מודרך: עצירה לנשימה, התמקדות בכאן ועכשיו, יצירת תחושת שליטה וביטחון, ניקוי רגשות ומחשבות. דימוי עננים – בהם כל מחשבה היא ענן החולף – מסייע בשחרור המחשבות.
בנוסף, נעשה שימוש בדמיון מודרך וציור תמונת עתיד מיטבית: דמיון יום בחיים החדשים של המטופל, כתיבת מכתב בלשון הווה המתאר את חייו החדשים ועוד
סיכום
המאמר נכתב על ידי איריס מוסקוביץ – מורה, מחנכת, מטפלת רב תחומית בדגש על LICBT מנחת קבוצות ,בעבר מדריכה פדגוגית ארצית במטה משרד החינוך לילדים ונוער בסיכון. פורסם בעיתון למטפלי LICBT
